The Early Years

כשמות אביו מרחף ברקע, מיכה הצעיר החל מאבד עניין בבית הספר. פרלה ביטון, אמו, נשארה לבד עם עשרה ילדים, כשהקטן ביניהם היה בן שנה, הגדול בן 14.

מיכה החל לבלות את זמנו בחורשות הסמוכות לשדרות, חולם בהקיץ ומאלתר שירים בראש. כשאחת המורות דיווחה לאמו כי הוא לא מגיע לבית הספר, הדבר הדליק אצלה נורה אדומה. אמו קיבלה צוואה בלתי כתובה מאביו: “על הילד הזה צריך לשמור כדי שיגיע לאן שיגיע, צריך לטפח אותו , שלא ילך לאיבוד, מכל הילדים שלנו זה הילד שאת צריכה לשים לב אליו”.

בתיווך עובדת סוציאלית הגיעה אמו של מיכה לבקר אצל הסופרת גלילה רון פדר ובגיל 10 עבר ביטון לירושלים להתגורר בביתה. במהלך התקופה בה התגורר בביתה של רון פדר, עמה יצר קשר חם שנמשך עד היום, הוא היה חוזר בסופי שבוע ובתקופות החגים לביתו בשדרות. החיים המשותפים עם ילדים אחרים ממנו לא היו קלים.

מיכה מספר : ” הייתי הילד שהגיע ממקום אחר, מעיירה, שהתקבל למשפחה אומנת ובא ללמוד עם ילדים רגילים, חלקם ממשפחות עשירות בירושלים. זה היה מעבר חד, שדרות הייתה עיר מאוד נידחת. כשאמרתי את שמה   לתלמידים בבית הספר, הם לא ידעו היכן זה בכלל. במשך שלושה חודשים לא דיברתי עם אף אחד, הייתי בכיתה ואף אחד לא ידע מי אני.”

על המפגש עם גלילה רון פדר מיכה מדבר בהרבה חיבה: “זה עניין של מזל. הגעתי למקום שנפל עלי מהשמיים. עם כל הנטיות המוזיקליות שלי, עוד בהיותי יוצר מגיל קטן, הגעתי לבית של יוצרת, כותבת ספרים . עם כל הכאב אני מאמין לחלוטין שדברים לא קורים סתם וידו של בורא עולם בעניין. אתה לא מבין את זה כשאתה ילד, אתה שונא את העולם כשאבא שלך נפטר, אבל מסתבר שבחיים גם באסונות גדולים יש ניצוצות של תובנות”. אין לו ספק שאילו נשלח למשפחה אומנת שבה לא היה פוגש סופרת , לא היה מחזיק שם מעמד.

מיכה התגורר בביתם של משפחת רון פדר בירושלים עד גיל 14. האם האומנת , גלילה רון פדר,  סיפור חייו השפיע על סדרת הספרים הידועה “אל עצמי” . באופן טבעי , מיכה היה זה שביצע את שיר הנושא בסרט שנעשה על פי הספר הראשון והשני בסדרה.